השבעת התהום ופתיחת העין

8 ראשים לנחש. אוסטין אוסמן ספייר

סט הגדול, אדון הצללים

עקרון התבונה החיצונית, המבודדת

המולך באזורים הצפוניים של מרחבי היקום

אני משביע אותך

אתה אשר קרעת עצמך מרחם אמך

והשתוללת כמו הסופה במדבר.

אתה שאינו יודע גבולות ומשנה אותם 

בכל רגע נתון

אלוהי הזרים והעתיד הלא ידוע.

עשיתי את רצוני לשלך

מחוזק ומעוצב בלהבה השחורה

אני מקבל את עצמי כריבונות האמיתית שלי

ובוחר במודעות על שייכות.

הנוחות שבאמונה עיוורת 

המשתקת את המוח 

אינה בשבילי!

אני כמו סט, מוכן לקרב

דיגלי הוא סמל של מאבק ויופי

אני עומד עם סט זקוף וגאה

חנית ביד

רצוני מרוכז כמו יהלום מלוטש

המסיר את כל אשר יפריע בדרכי

אנו עוברים בתעלות הליל

התהום הריקה מפהקת מתחתינו

אפפ מתפתל לפני השמש

לסתות פתוחות

עינים בוהקות

לא אהסס תחת מבטו של הנחש

פוגש את עיני ותופס את מבטי

רצוני יציב וחזק 

מוחי חופשי

אתנתק ממבטו המהפנט 

של אפפ הנחש

לא אפול כשהחומות ירעדו,

כשהמציאות תעלם והמפתן יחצה

אעמוד זקוף בתוך התהום

בתוך הריק

ועיני יפקחו אל תוך החוץ

לויתן, הנחש הקדמון

אתה שהיית לפני המילים

כשהכל עוד לא היה

היית אתה

משכנך איזורים החיצוניים

בם הזמן לא קיים והמרחב אין סופי

בו עבר, הווה, עתיד מעורבבים יחדיו

בהוויה בידיונית

בו הכל יכול לקרות, קרה, קורה

בו הכל אולי יקרה, קרה, קורה

במקום שאין בו כל,

אתה הווה, היית

ותמיד קיים.

כאן אני עומד

חניך מסתורי הדרקון

ואני כמוך – מהלך על פי תהום

דם הדרקון זורם בעורקי

עצמותי ועורי מקיימים אותך

אש החיים, אש הדרקון

בוערת בתוך ליבי ומוחי

ומאירה את עולמי

אוסף אני את עצמי לתוכי

מוחי בוער באש דרקון

מונף אל על בפרישת כנף

אני רוכב על נשימת הדרקון

אל תוך החלל ומחוץ לזמן

כל האפשרויות וכל ההזדמנויות

מתערבלות סביבי בכאוס

רוכן אנוכי אל פי התהום

כנפיים עצומות פרושות

זנב חובט

אני תוהה בתוך החשיכה האינסופית

בוהה אני בפני התהום

לרגע ארוך בזמן ללא זמן

הרגע לא עובר, הזמן לא קיים

ואין פנים בתהום

לא זה ולא זה

הכל זה לא

במקום הזה משכנה של תיאמת,

נחשת היקום הקדומה

מפותלת לנצח

עכשיו זה לא הנצח

לרגע אחד זה אותו הרגע

שבעה ראשים לתיאמת

אותם היא מזיזה בעומק החשיכה,

הלא חשוכה ולא עמוקה

עיני נחש נפתחות ונועצות מבטן לתוך נשמתי

רואה את עצמה משתקפת שם, בי.

ואני רואה את עיני משתקפות בתוך עיניה

נפתחות לתיהום

בקרוב העין תפתח

וכשתפתח אני אדע –

שהיתה תמיד פתוחה

כי אין דבר אחר מלבדה

בהשראת 'ההשבעה' מאת מייקל קלי

השבעת התהום ופתיחת העין הוא החלק הסופי של השלב הראשון, בתהליך מאגי עוצמתי, במסורת הדרקונית.

אתם, שההשבעה מהדהדת בכם, ורוצים לשמוע עוד פרטים ו או רוצים להצטרף לתהליך, מוזמנים לכתוב לי – dtmorgan68@gmail.com

התהליך הבא במסע על פי תהום יפתח בתחילת נובמבר.

דיתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s